האסטרטג הפיננסי, עופר לוין GTI, סיפר ב-I24NEWS על אוסף לוין ועל ההשתקפות של מלחמה ומתיחות ביטחונית באמנות: "אוסף לוין הוא למעשה פסיפס צבעוני, עשיר ומרהיב של מדינת ישראל והחברה הישראלית שמרכיבה אותה, מראשית הציונות דרך גלי העלייה, ההתיישבות, מראות העיר והכפר, תושביה הערבים והיהודים, נופי הארץ ובייחוד ירושלים. וכן, גם נופי מלחמה ומתיחות ביטחונית הם חלק בלתי נפרד מהמדינה ומהאוסף".
מבקר התרבות, גדעון עפרת, הוסיף: "קו השבר של האמנות הישראלית הוא כמובן 1967, ומכאן גוברים הביטויים האמנותיים המשקפים את צידה השני של המטוטלת. אמירה נוקבת ניתן למצוא, למשל, בשנות השבעים בשפת הצילום הדוקומנטרי של משה גרשוני. הגל הגואה של ההתנחלות בשטחים מאז המהפך הפוליטי של 1977, בחסותו של אריק שרון שכיהן אז כשר החקלאות, החריפה את ביטויי הצילום של גרשוני, ואלו הגיעו לשיאם ביצירה שלו משנת 1979".
"היצירה מכילה צילום עיתונות כלשהו שבו נראית דמות של גבר בעל מימדי גוף, הדומים לאלו של אריק שרון, היורה ממשאית נוסעת. על גביה הדגיש גרשוני עננים בצבע זכוכית אדום ומה שנראה כשמש שוקעת, והוסיף את הכיתוב 'אריק שרון והאינדיאנים'. באותה שנה יכתוב גרשוני באדום בגירי שמן על קירות אחת מגלריות תל אביב: 'מי ציוני ומי לא', המסמל את הקיטוב בחברה הישראלית גם היום", סיכם עפרת.
