ממזרח לעמק יזרעאל שוכנת בית שאן, עיר ספר בת כ-20,000 תושבים שידועה כיום בעיקר בשל עברה רוויי ההסתננויות אליה מירדן. אולם בשטחה של בית שאן המודרנית, שקמה בשנת 1949, שוכן ישוב בעל שם זהה עוד מ-4000 לפנה"ס ונזכר במקרא
הימצאותה של העיר הקדומה בלבו של שטח חקלאי פורה, ריבוי מקורות המים באזור השחון בעיקרו ועובדת מיקומה בצומת דרכים בינלאומיות של אותם ימים, הפכו את בית שאן עוד מן התקופה הביזנטית למקום ישוב בעל חשיבות עליונה, וללא פחות מבירת הפרובינקיה הרומית המאוחרת: "פלסטינה השנייה" או "ניסה-סקיתופוליס" כפי שכונתה אז (בסביבות שנת 400 לסה"נ). כיום, שרידיה המפוארים של אותו עבר נשכח מן התקופות הרומית והביזנטית – תיאטרון רומי, רצפת פסיפס, מרחצאות, רחובות עמודים – תחומים בגן הלאומי של בית שאן ומאפשרים מסע מרתק בזמן אל אותו עבר מפואר.
פרויקט החפירות בבית שאן מיסודו של פרופ' יורם צפריר ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 2015, ועמל במשך שנים על הכנת כרכי הפרסום הסופיים, זכה לתמיכה פילנתרופית רחבה מצד שני גופים שמטרתם קידום וטיפוח התרבות, המחקר והערכים הדמוקרטיים בישראל: קרן יד הנדיב של משפחת רוטשילד ו"לוין אמנות, חברה ותרבות" מיסודו של אספן האמנות והאסטרטג הפיננסי, עופר לוין.
הפרויקט הנתמך כולל חידוש מערכת המחשוב, טיפול בבסיסי הנתונים, ביצוע דיגיטציה של חומר תיעודי מיושן, איתור וריכוז הממצאים הרלוונטיים וגיוס חוקרים מומחים להשלמת המחקר הנלווה (קרמיקה, חקר המטבעות, חקר הכתובות והתחריטים ועוד). כרך 3 א' מתוך פרוייקט מאיר עיניים זה נמצא בשלבי עריכה מתקדמים לקראת הוצאתו לאור יחד עם הדוחו"ת הנלווים בהוצאת קדם מטעם המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטה העברית.
באמצע שנת 2021 יושלם חלקו השני של הכרך השלישי המתמקד בהצגתו ובניתוחו האדריכלי של ה"נימפיאון", מזרקת מים ציבורית ששימשה לשתייה, לנוי ולמקום התכנסות מרכזי. הנימפאון המקורי נבנה במאה השנייה לסה"נ אך חודש סמוך לשנת 400, כפי שעולה מכתובת הקדשה הנמצאת במקום. מבנה הדור ומונומנטלי זה, הניצב במוקד שטח החפירה של הפרוייקט, קרס ברעידת אדמה בשנת 749.
